אמנות

כבר בראשית המאה, עם יסוד בית ספר ולדורף הראשון, אמר שטיינר (מייסד חינוך ולדורף) שחינוך ולדורף צריך "להפוך את החינוך וההוראה לאמנות – לאמנות החינוך". זוהי אכן שאיפתו של כל בית ספר ולדורף - להפוך את כל הנעשה בתחום בית הספר לאמנות: אמנות שהיא חינוך וחינוך שהוא אמנות. כל שיעור, כל תקופת לימוד, כל יום הלימודים, אירועי בית-הספר וכל הנחווה במסגרתו אמורים להפוך לחוויה אמנותית מלאת חיים.

שאיפה זו מוצאת את ביטויה בכך שהאמנות איננה מבודדת לשיעורי אמנות בלבד. ישנם אכן שיעורים ממוקדים לתחומי אמנות שונים, אולם בכך לא מתמצה החינוך לאמנות בבית הספר. האמנות צריכה, כאמור, לזרום ולהפרות כל שיעור ושיעור. כך, שכמעט בכל תקופת לימוד ובכל תחום נעשה שימוש באמצעים אמנותיים שונים בתוך התהליך הלימודי וכחלק ממנו. הציור והרישום, השירה והמוזיקה, הדרמה, הדקלום, האוריתמיה -  כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מתהליכי הלימוד בבית הספר. האמנות הופכת לחלק מן התהליך הלימודי, מפרה אותו ומעניקה לו מהשראתה.

כמובן שכבר מהכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי ישנו מקום לשיעורים ספציפיים בכל התחומים האמנותיים שהוזכרו לעיל. בשיעורים אלה מתוודעים הילדים אל הכלים והחומרים של תחומי האמנות השונים, מתנסים בהם ויוצרים בהם באופן חופשי. אולם, כאמור, כל תחומי האמנות צריכים לחדור בסופו של דבר את תחומי הדעת והלימוד. כך הופכת ההוראה עצמה לאמנות – אמנות ההוראה.

המשמעות הרבה שמיוחסת בחינוך ולדורף לאלמנט האמנותי באה לידי ביטוי גם בהכשרת המורים לחינוך ולדורף. הכשרה זו אינה הכשרה עיונית בלבד, בה רוכש המועמד להוראה ידע רב ככל האפשר אודות החינוך ואמצעי הוראה שונים. אחד הדברים המרכזיים בהכשרת מורים לחינוך ולדורף הינו ההתפתחות הפנימית שעובר האדם. להתפתחות זו מישורים רבים, והמישור האמנותי הוא אחד החשובים ביותר. לאמנות מקום מרכזי בהכשרת מורים של חינוך ולדורף, שכן דרכה ובאמצעותה משתנה האדם ומתפתח. אין הכוונה שכל מורה יהיה אמן בכל תחומי האמנות, אלא שיעבור, באמצעות שטחי אמנות רבים ומגוונים, תהליכים עמוקים ובעלי משמעות. כך עוברים הסטודנטים הכשרה עמוקה ואינטנסיבית בציור ורישום, תנועה ומשחק, דקלום ודרמה, מוזיקה ושירה. הכשרה זו נותנת למורה גם כלים לעבודה אמנותית מלאת חיים בתחומי המקצוע השונים.

לאמנות, אם כן, מקום בעל משקל רב בבית ספר ולדורף. מקום זה מקבל דגש רב עוד יותר בכיתות בית הספר היסודי (א' עד ח'). בגיל זה רואה חינוך ולדורף, מתוך תפיסתו ההתפתחותית, את מירב המשמעות לפיתוח כוחות הרגש והדמיון אצל הילד. עולמו הפנימי של הילד מתעצב בתקופה זו. לכן מכוונים בבית ספר ולדורף את כל המאמצים בכיתות אלו לעבודה אמנותית. כל נושא לימודי, כל תחום דעת, כל שיעור וכל תקופת לימוד מכוונים קודם כל למישור האמנותי- אסתטי. הביטוי האמנותי בצבע ובצורה, בשירה ובמוזיקה ובכל מימד אמנותי אחר חשובים בחינוך ולדורף לאין ערוך מיכולת הקריאה, מההישגים בחשבון וכו'. באמצעות תהליכי האמנות מגיעים לבסוף גם להישגים לימודיים, אולם נפש שלא קיבלה מזון אמנותי מלא חיים ודמיון בגיל זה לא תוכל לפצות עצמה על כך בקלות בגיל מאוחר יותר.