מחברות תקופה

בבית ספר ולדורף נהוג ללמד בתקופות לימוד מרוכזות של כשלושה-ארבעה שבועות את תחומי הלימוד השונים. בכל תקופה נלמד התחום המסויים מדי יום בשיעור ארוך בו מתנסים באיכויות שונות ובדרך כלל גם באמנויות שונות בתחום. בעבודה רב-תחומית זו נהוג ליצור מעין תיעוד של התהליך במחברת. מחברת זו מכונה מחברת התקופה. היא נראית כמחברת ציור, גדולה ורחבה, דפיה חלקים, והיא עטופה לרוב בידי התלמידים ושמורה היטב. העבודה במחברת התקופה מהווה השתקפות אמיתית של הנעשה בשיעורים. מאחר שלמימד האמנותי משקל רב בתהליכי הלימוד בבית ספר ולדורף, נעשית בה עבודה אמנותית רבה. אין זו רק עבודת סיכום יבשה של תוכן השיעורים אלא יצירה אמנותית רב-תחומית, בה באים לידי ביטוי תהליכי הלימוד השונים במהלך התקופה. המחברת מכילה סיכומים בכתב מנושאי השיעור, סיפורים ושירים הקשורים לתחום הנלמד, קטעים שונים של ביטוי אישי של התלמידים בהקשרי התקופה, ציורים ורישומים, מפות ועוד.
בדרך זו יוצר כל תלמיד במהלך תקופת הלימוד מחברת שמכילה מעין סיכום של עיקרי הדברים שנעשו, נחוו ונלמדו בפרק זמן זה. כמובן שתוכנה וסגנונה של מחברת התקופה משתנה בהתאם לגיל התלמיד ולנושא התקופה. הקו ההתפתחותי של חינוך ולדורף מוצא גם כאן את ביטויו. עיצוב מחברת התקופה ישתנה לאורך הדרך מן הכיתות הצעירות לבוגרות. מעבודה שבסיסה אמנות טהורה - ציור, רישום, עיצוב צורות, צבעים וכו' - לתהליכים המכוונים יותר לתחומי העיון, החשיבה וההבנה. ההיבט החשוב הוא שבכל גיל, מכיתה א' ועד י"ב, יוצר התלמיד בעצמו תיעוד במחברת של עבודתו במהלך התקופה.

למחברת התקופה ישנו פן נוסף. בבית ספר ולדורף אין ספרי לימוד! ספרי הלימוד במתכונתם הנוכחית בבתי הספר (להבדיל ממקראות) מרכזים בתוכם את חומר הלימוד וכן את מתודות הלימוד למקצוע מסוים לשנת לימודים מסוימת. ספר הלימוד מהווה מעין מדריך - עבור המורה ועבור התלמיד - איך ללמד ואיך ללמוד חומר מסוים בפרק זמן נתון. דרך מחשבה זו עומדת בסתירה למהות חינוך ולדורף. בחינוך ולדורף הכוונה היא ללמד מתוך הסיטואציה החינוכית שנוצרת בחיים עצמם. מתודות ההוראה ושיטות הלימוד אמורות לנבוע מהמפגש בין התלמידים למורה בכיתה מסוימת ברגע מסוים. כך יכולה כיתת ולדורף ללמוד נושא מסויים בצורה שונה לגמרי מן הדרך שלומדת את אותו נושא בדיוק כיתת ולדורף אחרת. המורה בבית ספר ולדורף יוצר בעצמו, יחד עם תלמידיו ובמפגש חי עימם, את דרכי ההוראה, והן אינן ניכפות מלמעלה על ידי דרך, שיטה או מנהל כלשהם.

בדרך הוראה זו ממלאה מחברת התקופה מקום חשוב - היא מחליפה למעשה את ספר הלימוד. אלא ש"ספר הלימוד" (המחברת) נוצר בידי התלמיד עצמו, בעבודה משותפת שלו, של חבריו ושל מורה התקופה. באופן זה מהווה מחברת התקופה כלי עזר מצוין לחינוך ליצירתיות, אחריות, עבודה מסודרת ומשמעת עצמית.

מחברת התקופה מהווה גם כלי מצוין להערכה. תהליכי הלימוד, הידע וכל הנעשה במהלכה של תקופת הלימוד מתועד בין דפיה. משימתו של כל תלמיד היא לעצב ולהשלים עם סיום התקופה את מחברתו. כך נוצרת מעין עבודת סיכום רב-תחומית ועשירה לנלמד במשך פרק זמן מסוים. במהלך התקופה ועם סיומה יכולים התלמיד, המורה ואנשים נוספים, להעריך, דרך התבוננות בעבודה במחברת, את מידת השתתפותו של התלמיד בשיעורים, רצינותו, יכולותיו, קשייו, הבנתו את הנלמד, כישוריו האמנותיים ועוד.

אופן עיצוב מחברת התקופה שונה, כאמור, מתלמיד לתלמיד, ממורה למורה ומכיתה לכיתה. בכיתות הנמוכות המורה מעצב עדיין את מחברות תלמידיו בדרך כלל עד לפרטים הקטנים ביותר. הוא בוחר את הטקסטים, נותן הוראות הקשורות לעיצוב וכו'. ככל שהתלמידים מתבגרים נעשית עבודתם במחברת עצמאית יותר. בבית הספר התיכון ניתן להם חופש רב יותר ביחס לגיבושה ועיצובה. הם מסכמים בעצמם בדרך כלל את הנלמד, בוחרים לבד טקסטים, דקלומים, שירים, מחליטים איזה קו אמנותי יעבור בין הדפים ועוד. הדרישה הינה לסיכום ותיעוד מלא ואמנותי של תהליכי הלימוד במשך התקופה. האופן בו ייעשה הדבר נתון לאחריותו של התלמיד עצמו.