אופי הגן והפעילות בו

אופי הגן והפעילות בו

מבנה הגן ואופי הפעילות בו מבקשים לספק בראש ובראשונה עטיפה מגוננת, החשובה כל כך בגיל זה. הפעילות בו נעשית בתוך מסגרת מוגדרת ומובנית, הקשובה למקום בו נמצאים הילדים ולצרכיהם ההתפתחותיים בשלב זה של חייהם.

האווירה בגן נטולת גירויים מיותרים. האווירה השקטה והשלווה תורמת ליצירת תחושת המעטפת המגוננת אצל הילדים. היא שומרת על בריאות החושים הרגישים שלהם, שבמציאות הרעשנית של ימינו עלולה לטבוע בים הגירויים המציף מכל עבר ולהגיע לקהות ועמעום.

דגש רב מושם על השתתפות הילדים, כל אחד בהתאם לגילו ויכולותיו, בעבודות השוטפות של הגן. הילדים עוזרים בסידור וניקוי, בשטיפת הכלים וניקוי השולחן לאחר הארוחות. האווירה דומה במובנים רבים לזו של בית ומשפחה גדולה.

הבוקר מתחיל במשחק חופשי של הילדים בתוך חדרי הגן. המשחק מזמינם לגילוי של יוזמה, הפעלת הדמיון ופיתוח יכולת בנייה, ומאפשר לילד לעכל ולעבד את חוויותיו ורשמי החיים שלו. דגש רב ניתן למשחק חופשי, הן בתוך הגן והן בחצר, אך אין בו בגן ולדורף משום מטרה דידקטית או הישגית. כל ילד משחק בסגנון ובקצב האישיים שלו, וביטוי חזק ניתן באמצעות המשחק לאינדיווידואליות ולייחודיות של כל אחד ואחד. משחקים רבים הופכים כמובן לפעילות משותפת של הילדים, הצומחת ומתגבשת מתוך עצמם, ומפתחת את כשריהם החברתיים.

במקביל למשחק החופשי מתבצעת בשעות הבוקר פעילות מובנית קבועה על פי ימות השבוע, הכוללת ציור בצבעי מים, אפיה, תפירה, עבודה בפלסטלינה (בקיץ) או בשעוות דבורים חמה (בחורף) ועוד.

בתום המשחק החופשי והפעילות המיוחדת לאותו בוקר עוזרים הילדים לסדר את הגן ומתכנסים למעגל בוקר בתנועה. נושא המעגל קשור לעונות השנה, לחגים ולבעלי מלאכה שונים.

המעגל הוא מעין "שיעור" יומי הנחווה לא באמצעות לימוד דידקטי, אלא דרך מרכיבים אמנותיים של דיקלום, שירה ותנועה. הכוונה היא שהילדים יצטרפו אליו מתוך התעוררות הרצון הפנימי שלהם.

בארוחת הבוקר מוגשים מאפה בוקר, ממרחים ופירות או ירקות. בכל שבוע מביא ילד אחר דבר מאפה, אותו הכין יום קודם לכן בביתו בעזרת הוריו. שאר הילדים מברכים אותו בדיקלום ושיר ומודים על הארוחה.

דוגמא לברכת ארוחת הבוקר:

"על הגשם והחמה
ועל פרי האדמה,
אל אהוב, לך נודה
על שיפעת היום הזה.
בתאבון,
ותודה לאמיר עבור המאפה."

לאחר הארוחה יוצאים הילדים לשעת החצר. זוהי שעה של משחק חופשי  ושל עבודה בחוץ. יחד עם הגננים מטפלים הילדים בגינת הירק, משקים את הפרחים, מגרפים את העלים היבשים ועוזרים לתחזק את החצר.
הילדים משחקים במתקני החצר - חבלי טיפוס, נדנדות חבלים, סולמות, קורות הליכה ועוד, מטפסים על ענפי העצים, משחקים ובונים בחול, אופים עוגות בוץ, מתבוננים בחרקים, מחפשים אוצרות נחבאים ועוד.

"כוכב נוצץ, נוצץ,
בשמיים מחייך,
וקרן אור חמה
שולח לאדמה.
כוכב נוצץ,
כוכב יקר,
הקשב נא רגע קט,
ובוא אלינו לספר
סיפור של אגדה."

הדיקלום הינו ברכה המזמינה לשמוע את הסיפור הנמצא במרכזו של מעגל הסיפור בצהרים.
הסיפור מסופר בדרך כלל בעל-פה, וחוזר על עצמו מדי יום במשך שבועיים-שלושה. לעיתים הוא אף מוצג בסוף התקופה כתיאטרון בובות.
ארוחת הצהרים המוגשת לאחר המעגל כוללת דגנים, קטניות, ירקות מבושלים וירקות טריים.
חלק מילדי הגן נשארים לאחר ארוחת הצהריים לצהרון עד השעה 16:00. זהו זמן של מנוחה, שקט ורגיעה. כל ילד מקבל את המזרון, הסדין והשמיכה שלו ושוכב לנוח. הגנן מספר, שר ומנגן, ומאפשר לילדים הזקוקים לשינה להרדם. ילדים שאינם נרדמים נחים בזמן הסיפור והנגינה ואחר כך קמים למשחק שקט. עם גדילת הילדים הופך הצהרון לפעיל יותר. משחקים, מציגים הצגות ומכינים את ארוחת הארבע: אופים לעתים מאפה כלשהו, מורחים ממרחים על פרוסות הלחם וחותכים את הפירות. בסיום היום יושבים לאכול ארוחת ארבע ומתפזרים הביתה.
לריתמוס השנתי של חילופי העונות והחגים ניתן ביטוי רב בגן: במעגלי הבוקר, בסיפורים, בשירים, באופי הארוחות ובסידור פינת העונות בהתאם לעונה או לחג. חילופי העונות "מורגשים באוויר" בגן, והילדים חווים אותם עם כל חושיהם. החגים מהווים את שיאה של תקופת הכנות ממושכת: קישוט הגן, שירים, ברכות, משחק ועשייה והכנת מאכלים אופייניים לחג. בתום ההכנות מוזמנים ההורים לגן לחגוג ביחד עם הילדים והגננים.

.