|
|
|
| |
| שאלות ותשובות |
לחיצה על השאלה תציג את התשובה לשאלה. |
|
| האם חינוך ולדורף, שיטת חינוך שנוסדה לפני כמעט 90 שנה, מתאים עדיין לתקופתנו? |
|
תהליך התפתחותם של ילדים כיום אינו שונה באופן מהותי מתהליך התפתחותם כאשר נוסד חינוך ולדורף, התנאים החיצוניים הם אלה שהשתנו. העולם היום איננו העולם שהיה לפני 90 שנה, ומובן שאילו נותר חינוך ולדורף בדיוק כפי שהיה, היה נחשב למיושן. המציאות המשתנה מחייבת אנשים העוסקים בחינוך להתאים את השיטה למקום ולזמן, ואחד העקרונות המאפיינים את חינוך ולדורף הוא דווקא האפשרות ליישמה בכל מקום ובכל עת. מורה ולדורף יוצר מתוך המציאות הייחודית בה הוא חי, וחומר הלימוד ודרך הצגת הדברים מותאמים לרוח המקום והזמן. עם זאת, ההתאמה לתקופה ולתנאי הסביבה נעשית תמיד תוך התחשבות בגורמי היסוד בהתפתחות הילד, אשר באופן בסיסי לא השתנו. חומרי הלימוד וההתנסויות נבחרים מתוך הוויית החיים בסביבתם של הילדים, אך אופן הצגתם ממשיך להתבסס על עקרון היסוד של הבנת הילד בהתאם לגילו ובהתאם לאישיותו האינדיבידואלית. |
| עד כמה מקבילה תכנית הלימודים לתכנית הלימודים של משרד החינוך? |
|
תוכנית הלימודים בבית הספר עוקבת אחר תכנית הלימודים של משרד החינוך בקוויה העיקריים. כל מקצועות הלימוד העיקריים של משרד החינוך נלמדים גם כאן – לשון ועברית, חשבון, תנ"ך, אנגלית, טבע וגיאוגרפיה, עם שינויים מסויימים הנובעים מרוח חינוך ולדורף. ייחודו של בית הספר ויישום עקרונות חינוך ולדורף באים לידי ביטוי בראש ובראשונה במתודות ההוראה. נושאי הלימוד השונים, המקבילים כאמור ברובם לאלה הנלמדים בחינוך הממלכתי, נלמדים על פי גישתו של חינוך ולדורף, השונה מאוד מאלה המקובלות במערכת החינוך הממלכתית. בנוסף לאופי ואווירת הלימוד השונים, לא תמיד ישנה הקבלה בזמן הלימוד בין כיתות ולדורף לכיתות בבית הספר הממלכתי. קצב לימוד הכתיבה והקריאה, למשל, הינו איטי יותר בבית ספר ולדורף, והתהליך כולו מתפרס על פני התקופה של כיתה א' עד ג'. קצב לימוד החשבון, לעומת זאת, מהיר בדרך כלל יותר בכיתות הנמוכות בבית ספר ולדורף. בבית הספר נלמדים מקצועות נוספים שאינם נלמדים בחינוך הממלכתי או שנלמדים בו בשלב מאוחר יותר. שתי שפות זרות, אנגלית וערבית, למשל, נלמדות החל מכיתה א'. בבית ספר ולדורף אין דרך לימוד אחת ויחידה. חינוך ולדורף דוגל בגישה ההפוכה: בניסיון להתאים את דרכי ההוראה לשלב ההתפתחותי של הילד, לתלמיד המסוים, לאופי הכיתה, לתקופת השנה ועוד. זוהי גם הסיבה לכך שבחינוך ולדורף אין ספרי לימוד והחומר מוגש על ידי מחנך הכיתה בעל-פה. התהליך הלימודי אמור לנבוע מן המפגש החי והנושם בין מורים, תלמידים, הורים וכל אדם אחר המעורב בתהליכי הלימוד. בכיתות הנמוכות בבית ספר ולדורף אין מבחנים, והערכת התלמידים נעשית על ידי מחנך הכיתה על פי התבוננותו. הילדים נבחנים על הישגיהם רק בכיתות הגבוהות, ומקבלים ציונים מספריים החל מכיתה ז', כדי שיוכלו לבחור אם להמשיך לתיכון ולדורף או לעבור לבי"ס תיכון אחר עם סיום לימודיהם ב"זומר". (ברמת גן ובגבעתיים אין "חטיבה", וכל בתי הספר היסודיים בני שמונה כיתות, א'-ח'). |
| האם העיסוק הרב באמנות ובעבודת ידיים אינו בא על חשבון פיתוח המיומנויות האינטלקטואליות? |
|
על פי תפיסתו של חינוך ולדורף, לפני שיגיע לחשיבה אינטלקטואלית צריך הילד לפתח כשרים עמוקים יותר, הקשורים לרגש ולרצון. פיתוחם של כשרים אלה קשורים בפעילות אמנותית, תנועה ומלאכת יד. יכולת החשיבה, על אף שהיא נחשבת בדרך כלל לפיסגת התפקוד האנושי, היא היכולת הקלה ביותר להשגה בילדים כיום. אתגר קשה הרבה יותר הוא פיתוח יסודות איתנים של רצון בריא ורגש מאוזן, שחסרונם מורגש לעתים קרובות בבגרותו של הילד. אם נפנה אל חשיבתו של הילד בהדרגה ובזמן הנכון, החל בגילאים 9-11 לערך, לאחר שהשלים את שלבי פיתוח הרצון והרגש, נפגוש יכולת בשלה באמת, הבנוייה על יסודות בריאים ואיתנים. טיפוח הילד באמצעות המרכיב האמנותי והתנועתי בגילאים הצעירים לא רק שאינו פוגע ביכולת החשיבה העתידית אלא להיפך – זהו המצע הבריא שעליו תיבנה יכולת החשיבה הנכונה. |
| האם אין דגש מועט מדי על מדעים וטכנולוגיה? |
|
בבתי ספר ולדורף בארץ נלמדים מרבית הנושאים ותחומי הידע הנלמדים במערכת החינוך הממלכתית. גם כאן לומדים חשבון, טבע, גיאוגרפיה, ובתיכון – ביולוגיה, פיסיקה וכימיה. השוני הוא באופן הלימוד. כמו בשאר המקצועות, גם בתחומים המדעיים מתרחש הלימוד ראשית כל מתוך החווייה, מתוך ההתנסות. דגש רב מושם על המחקר, על חיפוש התופעה ועל הדרך בה היא מתגלה, ורק אחר כך מגיע שלב הסקת המסקנות וההמשגה. ההתמודדות עם הטכנולוגיה המודרנית בתחום התקשורת והמיחשוב מבחינתו של חינוך ולדורף איננה מתבטאת בשאלת היכולת הטכנית ללמוד להפעיל מכשירים ולהשתמש בהם, אלא ביכולת להתמודד עם תוצאות הלוואי של השתלטותה על חיינו: חשיפה מתמשכת לגירויים של רעש ותזזיתיות, היצף של ידע ואינפורמציה, ישיבה סטטית במשך שעות תוך הפעלת המוח בלבד ו"הקפאה" של שאר המערכות, ניכור חברתי. בשנות בית הספר היסודי מתפתחים בילד בעיקר עולמו הפנימי והווייתו הרגשית, וחינוך ולדורף מתרכז עקב כך בגיל זה בעיקר בצדדים האמנותיים והאסתטיים. בית הספר יוצר סביבה אנושית שבה אדם מלמד אדם, ואין בגיל זה הוראה באמצעות טלוויזיה או מחשב. הטכנולוגיה משתקת למעשה, על פי ראייתו של חינוך ולדורף, את עולמו הפנימי של הילד, ולא מעודדת אותו למאמץ הפנימי שאליו הוא נדרש בגיל זה. מכיתה ח' ואילך בערך מתחיל בבתי ספר ולדורף שימוש הדרגתי בעזרים טכנולוגיים. התלמידים, המצויידים בכוחות הפנימיים שפיתחו כבר, בשלים בשלב זה למפגש עם הטכנולוגיה. הניסיון מראה שתלמידי ולדורף אינם משתרכים בסופו של דבר מאחור בתחומים הטכנולוגיים עקב גישה הדרגתית זו. במרבית המקרים הם מגלים גישה מעמיקה ויצירתית באמצעי הטכנולוגיה השונים לא פחות, ולעתים אף יותר, מתלמידים אחרים. |
| מדוע תהליך לימוד הכתיבה והקריאה איטי יותר ומסתיים רק בכיתה ג'? |
|
תחילת הלימוד בבית הספר היסודי הינה שלב מעבר מבחינה התפתחותית מן הפעילות הקשורה עדיין כמעט כולה לתנועה, לדמיון ולמרכיב האמנותי, לקראת פעילות הדורשת כבר גם גיבוש מסויים של חשיבה. בחינוך ולדורף מקפידים לחצות שלב זה בצורה הדרגתית ולא באופן פתאומי ומלאכותי. לימוד האותיות מתחיל מתוך חווייה של תנועה, אחר כך עובר לדמיון ולבסוף לחשיבה. ההתייחסות אל רכישת הקריאה והכתיבה איננה מנקודת מבט מעשית בלבד – רכישת כלי טכני לצורך קליטה או העברה של מסרים. לצורתה הגרפית של האות ישנה משמעות גם מבחינת תחושות נטולות ידע מוקדם על משמעותה המוסכמת. לימודן של האותיות בחינוך ולדורף הוא תהליך ארוך ועמוק, נעים ומעורר השראה, של גילוי וחשיפה. תהליך זה אורך מן הסתם זמן רב יותר, אך פירותיו ניכרים היטב בגיל מאוחר יותר. ראשיתו של התהליך הוא שלב הכתיבה. מתחילים בציור ורישום צורות, המקבלות אט אט את צורת האותיות. מתוך הכתיבה צומחת לאחר מכן באופן אורגני יכולת הקריאה, באופן טבעי וללא מאמץ כמעט. סדר עניניים זה מקביל גם לאופן התפתחות התרבות האנושית – גם האנושות התחילה בתהליך של כתיבה ורק אחר כך הופיעה הקריאה. |
| האם כל ילד מתאים ללמוד במסגרת חינוך ולדורף? |
|
מכיוון שחינוך ולדורף מתכוונן בתשומת לב רבה כל כך אל שלבי ההתפתחות על צרכיהם ודרישותיהם השונות ואל הטמפרמנטים האנושיים השונים הוא מהווה מסגרת פוטנציאלית מתאימה לכל ילד. (עפ"י האנתרופוסופיה וחינוך ולדורף ניתן לאפיין את בני האדם על פי ארבע קבוצות של יישויות אנושיות, המכונות "טמפרמנטים").אין דרישה מהורי הילדים הנרשמים לבית הספר לקבל על עצמם את השקפת העולם האנתרופוסופית. יחד עם זאת, חשוב שיכירו באופן בסיסי לפחות את עקרונות חינוך ולדורף ושיהיו מקובלים עליהם. חשוב שיגבו את דרך הלימוד המיוחדת ויתמכו בה, ויקיימו תקשורת בונה ושיתוף פעולה עם הצוות המחנך. פתיחות ושיתוף פעולה מבטיחים בדרך כלל את השתלבותו של הילד בבית הספר. |
| המורה-המחנך בחינוך ולדורף מלווה את כיתתו במשך שמונה שנים. מה קורה כאשר מתעוררת בעייה של "חוסר כימיה" בין מורה לתלמיד האמורים להיות יחד תקופה כה ארוכה? |
|
מורי ולדורף מצויידים בהכשרתם בכלים להבנת הטמפרמנטים האנושיים השונים, ותהליך החינוך מהווה מבחינתם, בין השאר, אתגר מרתק של התבוננות קשובה בטמפרמנטים השונים הללו ומתן מענה לצרכים השונים שלהם. תהליך הלימוד והחינוך בבית ספר ולדורף הינו תהליך של הכרות מעמיקה עם הילד ועם משפחתו, ושל צמיחה משותפת על פני מישור רחב מאוד שבו עניין "הכימיה האישית" הינו כטיפה בים בלבד. יתרה מכך, מבנה בית הספר הוא כזה שישנו שיתוף רציף בקרב הצוות החינוכי כולו, המתכנס פעם בשבוע ודן בבעיות כלליות ופרטניות, כאשר חלק מהזמן מוקדש לדיון בתלמידים ספציפיים. הדיון מתבצע על ידי כל הצוות, גם אלה שאינם בקשר ישיר עם התלמיד בו דנים. מאפיין זה תורם גם הוא לראייה רחבה ומאוזנת של הבעיות המתעוררות, כאשר הצוות כולו חש אחריות משותפת לכל ילד וילד. ניתן כמובן להעלות טענות כנגד העיקרון של מחנך המלווה את תלמידיו לכל אורך שנות בית הספר היסודי, אולם נראה כי היתרונות עולים על החסרונות. אין ספק שקשר מתמשך, קירבה והיכרות עמוקה הינם יתרונות ברורים על פני תחלופה מתמדת של מורים מחנכים מדי שנה או שנתיים במסגרות חינוך אחרות. |
| בית הספר הינו על-אזורי. כיצד מתמודדים עם הניתוק מהשכונה? |
|
בית הספר שלנו הינו על-אזורי ולומדים בו ילדים מרמת-גן, גבעתיים, תל-אביב ורמת השרון. אין ספק שלבית ספר שכונתי ישנם יתרונות בלתי מבוטלים וכי הניתוק מן השכונה הינו מחיר מסויים אותו משלמים הילדים וההורים. פתרון חלקי של קושי זה טמון בעובדה שקיימות בבית הספר קבוצות של ילדים המתגוררים באותם אזורים בערים השונות מהן הם מגיעים. מלבד זאת, האווירה הקהילתית העוטפת את בית הספר והקשרים ההדוקים המתפתחים בין ההורים גורמים לכך שעל אף המרחקים "הגיאוגרפיים" חיי החברה של הילדים פעילים ביותר, לא פחות מאלה של ילדים בבתי הספר השכונתיים. נסיונם של הורים רבים מלמד גם שילדים לא מעטים שומרים, נוסף על החברויות החדשות, גם על קשרי העבר עם חבריהם מהגן ומהשכונה. נקודה נוספת שכדאי לציין בהקשר זה היא ש"השכונה" במקומות רבים איננה כבר ממילא, למרבה הצער, מה שהיתה פעם. לא רבות הן השכונות בימינו בהן הילדים משחקים עדיין בחוץ ביחד באופן עצמאי כפי ששיחקנו אנו, ההורים, בעבר, או הולכים האחד אל השני לבד, ללא ליווי הורים או אף הסעה במכונית. |
| מה בין חינוך ולדורף לבין החינוך הדמוקרטי? |
|
החינוך לערכים דמוקרטיים זוכה בארץ לייצוג נכבד בבתי ספר המיישמים את הדמוקרטיה, הלכה למעשה, בתחומיהם. אין ספק שביסודה של גישה חינוכית זו נמצאות כוונות טובות וכי היא מושפעת מרעיונות הומניסטיים נאורים. במקום לכוון את הילד במסגרות חינוכיות נוקשות ושרירותיות נעשה ניסיון לשאול אותו לרצונו ולדעתו, ובעיקר להתייחס אליו בכבוד כאל אדם ריבוני ועצמאי. השקפה חינוכית זו מתעלמת, עם זאת, מן הנקודה החשובה ביותר מבחינתו של חינוך ולדורף: מן התהליך של התפתחות הילד. היא רואה בו כבר מן ההתחלה אדם בוגר, עצמאי ובר-שיפוט. עצמאות, יכולת בחירה, בגרות פנימית, חשיבה חופשית ושיפוט אישי אמורים להיות מטרתו של כל חינוך בימינו, אולם אין להניח את קיומם של אלה כמובנים מאליהם, ויש לחנך לקראתם ולבססם אט אט. אם מניחים מראש את הערכים הדמוקרטיים כקיימים ואף מבססים את המערכת החינוכית כולה על כך, לא מאפשרים לילד את הזמן לעכלם ולהפנימם, והוא נתון, במשך שנים רבות, תחת האשלייה שהוא כבר בוגר ועצמאי. אחר כך, כאשר מתעוררים כשרים אלה בהתאם להתפתחותו הטבעית, הילד אינו זוכה לחוש חווייה בריאה, שבאה בעיתה, של עצמאות ובגרות. בבית ספר ולדורף נתפס הילד בראש ובראשונה כיישות בהתפתחות. בית הספר גם הוא דינמי: אין מדובר בבית ספר שהוא רק סמכותי או רק דמוקרטי, אלא בדרך חינוכית קשובה וגמישה בה היחס לילד והקשר עמו משתנים ומתפתחים במהלך השנים. ממסגרת ברורה וסמכותית בכיתות הראשונות (א'-ה')- למסגרת לימודית פתוחה יותר, המאפשרת עצמאות ושיפוט אישי בכיתות המעבר (ו'-ח'), ועד לשלב שבו כבר מטופחים ומודגשים הערכיים הדמוקרטיים באופן ישיר (כיתות התיכון). העמדתו של ילד בגיל הצעיר, כאשר הוא צריך לחוש עדיין מוגן כבתוך מעטפת, מול הצורך החוזר ונשנה לבצע תהליכי בחירה גורמת לו לחיות בתחושה פנימית מתמדת של חשיפה וחוסר הגנה. המעטפת המגוננת של המבוגרים הינה הנכס החשוב ביותר לילד בגיל הצעיר, וחלקה של עטיפה מגוננת זו היא העובדה שהאחריות על קבלת ההחלטות אינה מוטלת עליו אלא על המבוגרים. המושג "חינוך מתוך סמכות" המתייחס למורה בחינוך ולדורף אין משמעותו סמכות שמתוך כפייה אלא סמכות המתגבשת באופן טבעי משום שהמורה הינו אדם שאליו יכול הילד להתייחס בכבוד והערכה. ייראת הכבוד וההערכה שרוחש הילד למורה, או לאדם מבוגר בכלל, הופכת בו בגיל מבוגר ליכולת בסיסית להעריך את משמעותם של דברים, את ערך החיים ואת ערך היופי והאמת. תכונות אלה חסרות כיום מאוד בקרב אנשים צעירים רבים, ומעטים מקשרים זאת עם אופי החינוך שקיבלו בילדותם. גם אם הדבר נשמע פרדוקסלי, דווקא מסגרת ברורה וסמכותית בגיל הצעיר היא זו הבונה בצורה הטובה ביותר – בתנאי שהיא עוברת התפתחות ושינוי בזמן הנכון – את התנאים הפנימיים לדמוקרטיה. |
| מה קורה כאשר ילד נאלץ לעבור מבית ספר ולדורף למסגרת ממלכתית במהלך בית הספר היסודי? כיצד משתלבים תלמידים שסיימו בית ספר יסודי בשיטת חינוך ולדורף בבית ספר תיכון רגיל? |
|
מעבר של ילדים לבית ספר ממלכתי במהלך שנות בית הספר היסודי קורה לעתים. באופן עקרוני המעבר אינו צריך להיות קשה יותר מכל מעבר אחר ממסגרת אחת לשנייה. מבחינה חברתית ההתמודדות תהיה דומה. מבחינת חומר הלימודים ייתכן ובמקרה של מעבר במהלך שלוש השנים הראשונות של בית הספר היסודי יהיה פער מבחינת קריאה וכתיבה. בחשבון לעומת זאת, ייתכן מאוד שילד שהגיע מחינוך ולדורף יהיה מתקדם יותר לעומת ילדים מן החינוך הממלכתי. בדרך כלל ישנה המלצה בחינוך ולדורף שלא להעביר ילד מן המסגרת במהלך שלוש השנים הראשונות. במקרים בהם המעבר הינו מחוייב המציאות השלמת הפער בכתיבה ובקריאה יכולה להיעשות תוך זמן קצר על ידי ההורים או על ידי מורה מכין. הניסיון מראה שמעבר של תלמידי ולדורף לתיכון רגיל הינו מעבר חלק ומוצלח. על אף ההבדלים ואופי הלימוד השונה בחינוך ולדורף התלמידים הינם בעלי בסיס איתן וכושר התבוננות, ניתוח, הבנה ולימוד המאפשרים להם להשתלב במסגרת החדשה ללא קושי, והישגיהם בה אינם נופלים מאלה של התלמידים האחרים. | |
|
| |
| |