מלאכות יד

בית ספר ולדורף מייחס משמעות רבה לעיסוק במלאכות היד השונות. המלאכות מובאות כחלק חשוב וחיוני במערכת הלימוד, תוך כדי התאמה לכשרים ולתודעה המתפתחת של הילד בגילאים השונים. התאמה זו מתייחסת לחומרים השונים איתם עובדים, אופי העבודה, מטרתה, האווירה בשעת העבודה, אופי ההנחיה של המורה ועוד.

כאשר הילד עסוק במלאכה כלשהי הוא שוקע למעין "תרדמה" של תודעה, וצולל לתוך מצב שבו פעילים האינסטינקטים, תהליכי הגוף וכל הקשור לצד הלא מודע של הקיום. העבודה במלאכות היד – כל אחת מכיוון מעט שונה – מביאה את האדם למישור לא מודע זה של הווייתו. בתוך מישור זה עובד האדם עם כוחות שונים לגמרי ואף מנוגדים לכוחות התודעה והחשיבה. הכוח, פעילות השרירים, היכולת להוציא משהו אל הפועל, כוחות העיצוב - כל אלה באים כאן לידי ביטוי. זהו מישור התחנכותי חשוב לא פחות מן המישור החשיבתי, ולעיתים אף חשוב ממנו פי כמה.

הנטייה של התרבות והחינוך כיום הינה להעלות על נס את הצד המודע, הקוגניטיבי, ולזנוח כמעט כליל את הצדדים הלא מודעים, המעשיים. הרבה נכתב על החינוך והפיתוח של החשיבה, על תהליכי ההבנה והתודעה, אך מעט מאד מתייחסים לחינוך ולטיפוח של הצדדים הלא מודעים של הילדים. מעט מאד נכתב על הכשרת הגפיים לעשייה ועבודה, על דרך ההתחנכות של המלאכות.

בחינוך המודרני קיימת נטייה להדגיש ולעודד בעיקר את הצד החשיבתי, ואילו העשייה והפעילות נדחקות לעיתים לשוליים. כמו כן נוצר קשר שגוי ומזיק בין מלאכות היד והכשרה מקצועית לתלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות נמוכות. כך נוצר מצב שהתלמידים המוכשרים (בתחומי החשיבה) לא עוסקים בדרך כלל בצורה רצינית במלאכות. רק המוכשרים פחות עוסקים בתחומים אלה, וזאת מתוך ההנחה שהם ממילא אינם מסוגלים ליותר מכך… לפחות שייזכו במקצוע. זוהי טעות גדולה, ומאחוריה ניצבת תפיסת עולם שגויה. כך נוצרה מערכת חינוכית שבה לחלק גדול מהמהות האנושית אין מקום כלל. האדם, למטה מראשו, אינו מקבל כל התייחסות בבתי הספר.

בשנותיו הראשונות מהווה הילד יישות של עשייה ופעילות, מלאת כוחות חיים ותנועה. הוא עובד ללא הרף – בצורה לגמרי לא מודעת – על התנועה, ההזדקפות, ההליכה, פיתוח גופו דרך משחקים ומגע עם חומרי העולם וכו'. האופן בו ימצה שלב זה ישתקף אחר כך בכל המערך הרגשי של יישותו ובצורת חשיבתו. פעילותו ומעשיו עד גיל ההתבגרות ולמעשה עד סיום בית הספר משמעותיים לא רק לשם עצמם, אלא עבור כל חייו בהמשך. לכן בבית ספר ולדורף מקדישים לתחומים הללו לא פחות זמן ומאמץ מאשר לתחומי החשיבה והתודעה.
השאלה של חינוך ולדורף היא כיצד ניתן להביא את מלאכות היד לא כדבר-מה נוסטלגי וגם לא כהכשרה מקצועית לתלמידים הפחות מוכשרים, אלא ככוח מעצב אישיות, כמישור של עשייה ומלאכה שמהווה בסיס לחיי נפש וחשיבה בריאים והרמוניים, כאמצעי נוסף ליצירת חינוך אנושי הפונה אל האדם השלם. אולי בכך יכול חינוך ולדורף לתרום משהו גם לבעיות החינוך הבוערות: השיעמום, חוסר הקשר לתכני הלימוד, האלימות, הניכור ועוד.

מתוך גישה זו אפשר לתאר באופן כללי את מלאכות היד בהן מתנסה כל ילד במהלך שנותיו בבית ספר ולדורף:

כיתות א' – ב'
סריגה בשתי מסרגות
תפירה פשוטה

כיתה ג'
סריגה במסרגה אחת
תהליכים שלמים של בעלי מלאכה: מהצמר אל הסוודר,
מהחלב אל הגבינה, מהחיטה אל הלחם ועוד

כיתה ד'
תפירה, ריקמה, רקמת איקסים ועוד

בכיתות א' – ד' העבודה היא עם חומרים רכים, באופי ריתמי, עם חזרות וריתמוסים קבועים. הידיים עצמן הינן כלי העבודה, ואין עדיין  שימוש בכלי עבודה חיצוניים. העבודה היא בעיקר על פרוייקטים דו-מימדיים.

כיתה ה'
סריגה בחמש אצבעות, כפפות, גרביים וכו', המשך תפירה,
עבודה בעץ, גילוף ויצירת כלים פשוטים ושימושיים.
השימוש בכלים פשוטים: סכין, גרזן, משור, פצירה

כיתה ו'
תפירה של בובות, חיות מבד ועוד
עבודה בעץ בעיקר סביב נושא החיות
התחלת עבודה על שולחן נגרים עם מפסלות ומקבת

כיתה ז'
תפירה של בגדים שונים, עדיין ביד
עבודה בעץ על צעצועים שונים בעלי אלמנט מכני פשוט

כיתה ח'
תפירה במכונה של בגדים או דברים שימושיים אחרים
תדמיתנות: תכנון ועיצוב של בגדים
עבודה בעץ על פרוייקטים מסובכים יותר עם יוזמה עצמית

בכיתות ה' – ח' העבודה עוברת לחומרים קשים יותר, בעיקר עץ. עבודה ריתמית על פרוייקטים תלת-מימדיים.

בתיכון, בכיתות ט' – י"ב, ישנו מעבר לפרוייקטים ונושאים טכניים יותר, עם מחשבה על יעילות, קו ייצור וכו'. המלאכות דורשות כבר כוח רב, אך גם עדינות ורגישות רבה. מעבר לחומרים קשים יותר לעיצוב: ברזל, מתכות, בטון וכו'.
סדנאות מלאכה בתחומים: נפחות, נחושת, תכשיטנות, קדרות, תפירה, עבודה בעור, כריכת ספרים, קליעת סלים, עבודה בבטון ונגרות.

כל תלמיד בתיכון יכול להגיע ליצירת:

• סלים מנצרים, בסגנונות שונים ובצבעים
• כלים שונים בעבודה על האבניים: קערות, כוסות, אגרטלים, צלחות
• כלים שונים מנחושת: מנורות, פמוטים, קופסאות, קנקנים
• תכשיטים ממתכות שונות
• מוצרי עור שונים: סנדלים, נעליים, תיקים, ארנקים
• מוצרי נפחות שונים: מתלים, כלי עבודה, רהיטים 
• כריכה אמנותית של ספרים
• מוצרי נגרות אמנותיים
• תפירת בגדים שונים בתכנון ועיצוב עצמי